עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
גמ׳. מנא הני מילי א״ר יוחנן דאמר קרא (ש״א יז נה) וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי. ולא ידע ליה. והא כתיב (שם טו כא), ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים אאבוה קא משאיל ואביו לא ידע ליה והכתיב (שם יז יב), והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. ואמר רב ואיתימא ר׳ אבא זה ישי אבי דוד שנכנס כאוכלוסא ויצא כאוכלוסא ה״ק זיל שאיל אי מפרץ אתי אי מזרח אתי אי מפרץ אתי מלכא הוי שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו אי מזרח אתי חשיבא בעלמא הוי. מ״ט, א״ל שאל עליה משום מאניה דכתיב (שם יז לח) וילבש שאול את דוד מדיו. מאי מדיו כמדתו. וכתיב ביה בשאול (שם י כג) משכמו ומעלה גבוה מכל העם. מאי האי דאיתרמי ליה מאנאי ש״מ מלכא הוי. א״ל דואג האדומי עד שאתה שואל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו משום דקא אתי מרות המואביה. אמר ליה אבנר תנינא עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית. אלא מעתה ממזר ולא ממזרת ממזר כתיב מום זר מצרי ולא מצרית שאני הכא דמפרש טעמא דקרא (דברים כג ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשה לקדם, היה להם לקדם אנשים לקראת אנשים ונשים לקראת נשים אישתיק מיד ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם. התם קרי ליה נער והכא קרי ליה עלם, ה״ק הלכה זו נתעלמה ממך צא ושאל בבית המדרש שאל. אמרו לו עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית (דף עז) אקשי להו (דואג) כל הני קושייתא אישתיקו בעי לאכרוזי עליה מיד (ש״ב יז כה) ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש וכתיב (ד״ה א׳ ב יז) יתר הישמעאלי. אמר רבא מלמד שחגר חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב. כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי, עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית. ומי מהימן והא״ר אבא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין ליה ואם לאו אין שומעין לו. שאני הכא דהא שמואל ובית דינו קיים מ״מ קשיא הכא תרגימו (תהלים מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה. במערבא אמרי ואיתימא ר׳ יצחק אמר קרא (בראשית יח ט) ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו׳: